הריון ראשון!… או שלא…

מאי 2014%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94

2 פסים במקלון – ואוווווווווווווווו, איזו התרגשות!

מה עושים עכשיו ? למי מספרים ? – איזה כיף !

התקשרתי לרופא הנשים שלי לאותם ימים וסיפרתי לו על הבשורה, הוא אמר לי לחכות יומיים ולבצע בדיקת דם כדי שתאשר סופית את ההריון.

ביומיים האלו , דימומים קשים, כאבים בלתי נסבלים, מבינה שמשהו כאן לא תקין – ככה זה לא צריך להרגיש.

את בדיקת הדם עשיתי כאשר כבר ידעתי שאני לא בהריון ואחריה עשיתי מעקב של כל יומיים בדיקות דם על מנת לראות שהגוף שלי מנקה את עצמו,
יש לזה שם- זה נקרא הריון כימי,
כלומר הגוף נקלט להריון אבל עוד לפני שמשהו מתפתח זה כבר יוצא החוצה.

מבאס

מדכא

חיכינו לזה…

הבנתי שיש כאן איזושהי בעיה כי להריון נקלטתי אבל הוא לא תפס.

תור לרופאת נשים חדשה,
"תשמעי מאיה 2 פסים במקלון לא אומרים כלום, אולי זה בכלל לא היה הריון ?!
כדי לוודא הריון צריך לבצע בדיקת דם,
אני רושמת לך הפניה במחשב ובפעם הבאה שאת חושבת שאת בהריון פשוט תבצעי בדיקה ונראה".

באלו המילים,
מרגישה שכל מה שחוויתי לא נחשב בעייני הרופאה הזאת, מרגישה בעיקר כלום.

הלם.

חוזרת הביתה – חושבת – כואבת – המומה,
אבל ממשיכה להיות מי שאני, אין זמן להתאבל, צריך לקום בבוקר לעבודה, לחייך ולאהוב אנשים, אף אחד לא צריך לדעת מזה ופעם הבאה יהיה בסדר (או שלא).

חודש לאחר מכן , נקלטתי להריון וביום שהיה אמור להיות האיחור כבר עשיתי את בדיקת הדם והיא יצא חיובי , שמחה אבל נושמת, רגע ! לא להתלהב!
אולי זה כן?
אולי זה לא….
זה היה יום חמישי וקבעתי תור לרופאה ליום ראשון.
במהלך השישי שבת היו לי דימומים חזקים, כאבים בלתי פוסקים
ובעיקר בעיקר המון בכי של ייאוש ואכזבה מאוד גדולה, הבנתי ששוב משהו לא תקין קורה פה.

ערב שישי עם המשפחה שלי
יושבת ובוכה
אמא שלי מחבקת אותי ומבטיחה לי שיהיה בסדר ויהיו לי ילדים וזה קורה לעוד המון נשים,
אבל זה לא מנחם אותי….
לא ידעתי שהריון הוא דבר כה מורכב ומסובך
אבל מבלי לחשוב יותר מידי
מצאתי את עצמי אצל הרופאה,  שומעת שוב את זוג המילים "הריון כימי".

סבב של בדיקות דם כל יומיים לבדוק שהגוף מנקה את עצמו,
הפעם המילים של הרופאה היו "תראי מאיה זה לא אומר עליך כלום, הריון כימי כן היה כאן אבל זה לא אומר שפעם הבאה יהיה אחד כזה שוב ולכן אין כרגע מה לטפל בך, מטפלים במי שעברה 3 הריונות כימיים על מנת להיות בטוחים שיש בעיה".

מה?

היא רוצה שאני יעבור את זה שוב?

בוכה.

רופאים פרטיים – אינסוף בדיקות – אינסוף כספים וכל הבדיקות תקינות!

מה לעזאזל קורה כאן?!

הפניה נוספת לבדיקת דם עבור בדיקת הריון יש לי, אז ננסה שוב וביום האיחור מיד אלך לבדוק.

טלפון מהרופאה,

"מאיה מזל טוב את בהריון ! , את רואה הכל בסדר גמור !

אין בי שמחה, רק פחד, חששות…

מאיפה היא יודעת שהכל בסדר גמור?!

מחנק בגרון

משהו כאן לא ניראה לי,

יומיים חולפים להם והדימומים הגיעו….

אחרי שבועיים שהכל נגמר וגם אני כמעט נגמרתי מבכי ותסכולים, ישבתי מול הרופאה ושאלתי אותה מה עוד אני צריכה לעבור כדי שהיא תאמין לי שמשהו לא בסדר?
הגוף שלי נקלט להריון אבל לא מצליח להחזיק אותו.
הגוף שלי עבר גהנום.

אפריל 2015

הרופאה הסכימה (תודה לאל) שצריך לטפל טיפול תומך הריון, כלומר ברגע שאני נקלטת להריון לתת תמיכה לרחם על ידי תרופה שאקבל למשך 10 שבועות ראשונים של ההריון – זה עבד!

הבעיה שלי הייתה כל כך קטנה והפתרון היה כל כך פשוט,

אז למה עשו לי את כל זה ?

11 חודשים חלפו מהפעם הראשונה של 2 פסים על המקלון, כבר הייתי יכולה ללדת, אם היו קשובים אלי בפעם הראשונה!
כועסת על הרופאה ועל כל אלו שעברו את זה ולא מעיזות לדבר על זה, כי הייתי יודעת מה לדרוש!
כי בשניה הראשונה שקיבלתי טיפול תרופתי תומך הריון הכל היה בסדר (חוץ ממה שלא, אבל זה כבר סיפור בפני עצמו).

עכשיו לכי תעברי 9 חודשי הריון ואת הלידה עצמה – אבל ככה זה נשים לא?!

ברוך שעשני אישה!

ברוך שעשני אמא של יהונתן.


10 מחשבות על “הריון ראשון!… או שלא…

  1. מרגשת
    צמרמורת
    כמה כאב וכך גם באמת עולה התהייה עד כמה האדם צריך לסבול על מנת שיפול האסימון ויעזרו לו ??
    מאיה אהובה מכל את נדירה ולקרוא על הדף חוויות כל כך לא פשוטות זה לכאוב יחד איתך שוב ושוב את מה שעברת
    להישאר פעורת פה
    ופשוט להעריץ
    את הכוח את האהבה ואת הלוחמנות שלך העובדה שלא ויתרת העניקה לך נסיך אמיתי !

    Liked by 1 person

  2. מאילה… כמו תמיד את מרגשת!
    אוהבת אותך… ואת יהונתן ורנרון המדהימים!
    את אמא מדהימה.. ובעיקר חברה נהדרת ותומכת 😘
    בצלחה!!!

    אהבתי

  3. מאיה היקרה,
    איזה פוסט עוצמתי ומרגש, כמה כוחות יש בך – כל הכבוד על השיתוף, זה בכלל לא מובן מאליו!
    מאחלת לך שמעתה ואילך כל ההריונות יעברו לך בשעמום גדול ובידיים מלאות:)
    בהצלחה בבלוג! נראה מהמם 🙂

    אהבתי

  4. מאיה יקרה,
    מתרגשת בשבילך.
    בלוג זו לידה בפני עצמה ויש המון מקבילות בין הריון לילד והריון לבלוג…
    בסופו של דבר הם נולדים ומישהו צריך לטפל בהם' לאהוב אותם ולתת להם יד. לגדול יחד איתם.
    סיפור הלידה שלך מרגש ויש לו סוף נפלא שקוראים לו יהונתן. וסיפור ההריון שלך כבר כתוב כאן ויכול לעודד ולתת תשובות להמון נשים שכרגע הן במצב שהיית את.
    אני מאחלת לך שתמשיכי לצמוח ולפרוח כאמא, כבלוגרית והכי חשוב כ- מאיה. כאישה. כבנאדם עם חלומות ושאיפות.
    תזכרי תמיד שאם עושים בחיים את מה שהכי אוהבים השמיים הם הגבול!
    מי כמוני יודעת 🙂
    המון המון בהצלחה וחיבוק גדול !!
    תמרי

    Liked by 1 person

  5. ואוו מאיה מדהימה שכמוך! סיפור הלידה שלך פשוט מרגש עברתי בדיוק אותו הדבר את התסכול של ההריון הכימי 3 פעמים ברצף!!! את החוסר ידע והבטחון .
    את עושה עבודת קודש לכל אותן אמהות שבתחילת דרכן. מאחלת לך המון בהצלחה בבלוג. בטוחה שאת אמא מושלמת ליהונתן הקטן 🙂

    Liked by 1 person

    1. מיקול היקרה,
      מי שחוותה דבר כזה רק יכולה להבין כמה הגוף משתגע והכל קורה בבית ולא בבית חולים וזה לא פשוט בכלל, אבל בהחלט הופך אותנו לחזקות יותר ואמהות שעברו דבר או שניים 🙂
      אין לי ספק שאת גם אמא מהסרטים עבור הקטנים שלך.
      נשיקות

      אהבתי

  6. מאיה יקרה, נעים להכיר אותך ואת הבלוג הנפלא שלך.
    קראתי בשקיקה את הפוסטים שלך. התעמקתי בהם ועברתי דרך כולם.
    הכתיבה שלך נהדרת. יש בה אמת בלתי מתפשרת, נוקבות ופגיעות שכל כך חסרה לי בבלוגים.
    אני בטוחה שהכתיבה מעבירה אותך תהליך של ריפוי עמוק. אבל אני דווקא רוצה לדבר על התרומה הגדולה שאת נותנת למאות נשים אחרות שאת מהווה עכשיו קול עבורן. ומכאן, שהכתיבה שלך מקבלת הקשר בעל משמעות גדולה.
    מאחלת לך המשך כתיבה ותרומה מהנים.

    Liked by 1 person

כתיבת תגובה